מקור תלמוד ירושלמי פאה א׳:ג׳:ד׳
3 רִבִּי חִיָיא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן בִּמְחוּבָּר. רִבִּי יַסָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן בְּתָלוּשׁ. מַה מִתְכַּוֵּין לִפְטוֹר אֶת שָׂדֵהוּ אוֹ לֹא. נִשְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. דְּאָמַר רִבִּי יַסָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן לְעוֹלָם הוּא מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ. מַה נָן קַיָימִין. אִם בְּמִתְכַּוֵּין לִפְטוֹר אֶת שָׂדֵהוּ כְּבָר נִפְטְרָה. אֶלָּא כִּי נָן קַיָימִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּין לִפְטוֹר אֶת שָׂדֵהוּ.
פירוש פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה א׳:ג׳:ד׳
3 במחובר. הא דמשייר לבסוף במחובר דוקא הוא דבעי לאנוחי והא דפליג עליה ר' יהודה דר"ש בעי דוקא כשיעור המשתייר דמוכח דהוא פאה ואז טופל לו פאה דאמצע ור' יהודה סבר דבשבולת א' סגי:
4 בתלוש. ואפילו בתלוש סגי ור' יהודה בעי דוקא במחובר וכדפרישית במתני':
5 במתכוון לפטור שדהו. האי דקאמר ר"ש ובלבד וכו' דלמר אפילו בתלוש ולמר דוקא במחובר היינו דוקא בשנתכוין לפטור שדהו שנתכוון לטפול כל קצירותיו עם מה שהניח עתה בסוף בהכי מודה ר"ש דמהני או דילמא כיון דהניח בסוף כשיעור אהני ואפילו לא נתכוין לטפול כל קצירותיו:
6 לעולם הוא מוסיף והולך. ובלבד שיתן בסוף כשיעור ור' יוחנן אתא לפרושי מילתא דר"ש:
7 ואם במתכוין לפטור שדהו. דוקא הוא דקאמר ר"ש:
8 כבר נפטרה. כבר שמעינן דנפטרה ומאי לעולם דאשמעינן ר' יוחנן אלא ודאי אשמעינן אף בשאינו מתכוין לפטור שדהו ורבנו מאיר פי' דאליבא דר' אסי דאמר בתלוש הוא דמיבעי ליה ופשיט ליה מר' ייסא גופיה: